כתבה: גלית הראל   
פורסם במגזין "ברוח גלילית - המגזין לחיים הטובים"

           

בראשית, הרבה לפני ש"טיפולים אלטרנטיביים" כגון טיפול ברייקי,
רפלקסולוגיה, טיפול רוחני ועוד הפכו לטרנד, הייתה אריאלה ארדיטי.

אל אריאלה הגעתי סקפטית ותשושה מיום עבודה. אינני אדם המתרשם
בקלות מסיפורים על אנרגיות וטיפול רוחני, אך משהו במקום משך אליו
חתולים תועים, שמדי כמה דקות נכנסו ויצאו כלעומת שבאו ואם זה לא הספיק
הרי שאחרי טיפול רייקי קצר, ממש בשנייה שנפרדנו כבה החשמל באופן פתאומי
וגרם לי לצאת הרבה פחות סקפטית ואפילו לחייך ולהנהן בהכנעה ולומר: "אנרגיה".

לכן, אני מזמינה גם אתכם להציץ אל יומנה של מטפלת, שהייתה שם הרבה לפני
גלי הטיפולים, עזבה קריירה בדלתא והבהירה מעל לכל ספק ששינויים בחיים
עושים רק מתוך בחירה אמיתית.

***

משהו במפתן הדלת של מרכז הטיפולים הנעים והצנוע בו מטפלת אריאלה ארדיטי,
גורם לך לחוש שעברת פאזה. מין תחושת התרגעות אופפת אותך ובעיקר שקט, השקט שכל כך חסר בחיינו.

אריאלה אשה אמיצה, שבחרה לעזוב ביטחון כלכלי לטובת מקצוע הטיפולי ההוליסטי וכבר הצליחה לחולל באנשים שינויים מרחיקי לכת, שהשפיעו על חייהם. היא בכלל החלה את הקריירה כסטודנטית לכלכלה ותעשייה וניהול, כיאה ל"ילדה טובה פתח תקווה", העושה את שמצופה ממנה, אך השגרה התוותה את דרכה והביאה אותה לעזוב את איזור המרכז לטובת כחל - ישוב פסטוראלי מרוחק בצפון.

היא גדלה על ברכי המסורת היהודית והדת והשילוב שבין הרוח לבין שיטות טיפול מקצועיות כתטא הילינג, רפלקסולוגיה, רייקי וכל כלי טיפולי ותודעתי אחר, הצליח ליצור כלי עוצמתי במיוחד, המוביל לשיפור דרמטי בחיי מטופליה הרבים.

על שולחנה מונחים גבישים יפיפיים, שלכל אחד מהם סגולות ויכולות אחרות. בין לבין, כאשר היא מתחילה לספר על איכות השמנים בהם היא משתמשת לריפוי, היא עוצרת ומבהירה שאין זה חשוב מה היא הדרך הטיפולית, שכן היא וכן שיטות הטיפול בהן היא משתמשת, בגדר כלים בלבד.

בכלל, אם יש משהו שניכר באשה המרשימה הזו, זוהי הענווה. קשה להאמין, שהרזומה שלה עתיר תשבחות ותודות של מטופלים, הדברים הללו עולים רק כבדרך אגב... היא לא מוכנה לקחת קרדיט. היא, מבחינתה, כלי שרת, היא הצינור דרכו עוברים חיי אנשים את השיפור המיוחל.

 

מיצוי החיים במרחק חמישה טיפולים בלבד

אחד הדברים החזקים ביותר בטיפולים שפיתחה אריאלה, הוא העובדה שהשינוי יכול להתרחש במהלך סדרה קצרה בת חמישה טיפולים, במהלכם מתחולל השינוי הבלתי נתפס, איש איש על פי צרכיו הפיזיים והנפשיים.

אריאלה מספרת: "אני מודעת לסקפטיות, גם אני אדם ריאלי. זו הסיבה, שכאשר באה אלי לפני שנים מטופלת, אשר התקשתה להאמין כי משהו יצא מחמישה מפגשים בני  60-90 דקות, ביקשתי ממנה דבר פשוט: לכתוב רשימה של דברים אותם הייתה רוצה לשנות, דברים שהייתה רוצה להגשים ולשים אותה בצד. במפגש החמישי האחרון ביקשתי ממנה להוציא לראשונה את הדף ולתדהמתה לא היה נושא אחד אותו ציינה, שלא חל בו מפנה דרמטי עד למפגש החמישי והאחרון". היא נזכרת: "כמובן שיש גם סדרות מפגשים ארוכות יותר, אך לאמיתו של דבר היו גם מקרים בהם לאחר מפגש אחד בודד לא היה צורך להמשיך. עם זאת חשוב לי לתת יעד ריאלי, כדי לאפשר לכל אדם לעשות זאת בקצב המותאם לו".

אריאלה, יודעת שקיבלה "מתנה",  אך הצניעות מנחה אותה לסייג ולומר, שכל אדם נולד עם "המתנה" הזו, אולם היכן שהוא בדרך, אנו מאבדים את החיבור אל היכולות הללו.

פרידה – השיעור החשוב ביותר של המטפל

חלק מהיכולת של אריאלה לטפל באמצעות אנרגיות, קשורות קשר ישיר לגישה לחיים, אותה הגישה המנחה אותה לפרגן לקולגות, כמו גם להכשיר דור חדש של מטפלים, מתוך דאגה לכך שיוכלו לפרוח ולשגשג באופן עצמאי.

היא מחייכת ומספרת: "הייתה לי מטופלת שעוד כאשר עבדה כחשבת שכר, החלה להתעניין אצלי בכל נושא הטיפול באמצעות קלפים ומטוטלת. רציתי ללמד אותה, אך היא עדיין לא בשלה לכך וביקשה ללמוד לבד. דרכנו נפרדו ובתום שנה האישה החלה לטפל בכלים אליהם נחשפה בפגישותינו. חשתי גאווה.

בכלל, אני חשה גאווה כלפי כל מטופל המסיים סידרת טיפולים ויוצא לדרך חדשה, חשה את אותה גאווה גם כאשר אני פוגשת בשתי נקודות זמן אדם, שהתלבט באשר להמשך דרכו ובזכות המפגש והלימוד איתי הופך למטפל בעצמו. זו גאווה מהסוג ההורי, כמו לראות את ילדך עולה כפורח".

המקום ההורי הזה, בדיוק כאותו מקום ילדי, תמים ורגשי שבה, מאפשר לה כמטפלת להתחבר אל סבך חסימות המטופלים, מכבליו  למדה - במהלך שנות ניסיון רבות - לשחרר את מטופליה. כנראה שמטפל טוב עשוי מתמהיל מדויק של ניסיון, מקצועיות וידע עתיר לצד גישה אופטימית ובוטחת, המאפיינת ברי מזל אשר בתוכם מקנן ילד נצחי ומלא אמפטיה לזולת.